נודלמן נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'

החלטה

כתב התביעה שפתח את ההליך שבכותרת נסב על אודות נזקי התובעת כתוצאה משתי תאונות דרכים שבהן הייתה מעורבת בימים: 13.12.07 ו- 5.6.08 (להלן: התאונה הראשונה והשניה, בהתאמה).

בין המומחים שמונו לבחינת נכותה של התובעת כתוצאה מן התאונות, מונה ד"ר ריבלין בתחום האורתופדי והלה העמיד את שיעור נכותה הצמיתה של התובעת על 5% בגין שתי התאונות.

לימים, נשמעה טענה מפי נתבעות 1-3 כי בעת שד"ר ריבלין בדק את התובעת, היא העלימה ממנו את העובדה שחודשיים קודם לכן הייתה מעורבת בתאונת דרכים שלישית במנגנון פגיעה שכלל חבלה באיברים זהים (ראש וצוואר).

התובעת שללה העלמה מכוונת מצידה וביקשה לתקן את כתב תביעתה על דרך הוספת דבר התאונה השלישית מיום 17.4.09. בה בעת עתרה התובעת למינוי מומחים רפואיים נוספים, וביניהם גם מומחה בתחום האורתופדי.

לנוכח מעורבותה של התובעת בתאונה רביעית ביום 25.10.10 תוקן כתב התביעה פעם נוספת ויוער כי התובעת ויתרה על מינוי מומחים לעניין תאונה זו.

לנוכח טענות הצדדים לפניי במעמד הדיון מיום 2.11.11 הוריתי על מינויו המשלים של ד"ר ריבלין ואולם, בנסיבות העניין, השתתי את שכר טרחתו על התובעת.

לימים, הודיעה התובעת כי היא מוותרת מחמת חסרון כיס על מינויו המשלים של ד"ר ריבלין, ועם השלמת חוות דעתם של יתר המומחים שמונו בתיק ביקשה היא להגיש תחשיבי נזק על סמך קביעותיהם. או אז עתרו נתבעות 1-3 בבקשה לחייב את התובעת להיבדק ע"י ד"ר ריבלין. שאם לא כן, כך לטענתן, קביעת נכותה בתחום האורתופדי לא תשקף את פגיעותיה, ככל שישנן, כתוצאה מן התאונה השלישית וזאת בשים לב לכך שנחבלה באיברים זהים לכאורה. לחלופין עתרו המבקשות כי ככל שתסרב התובעת להיבדק, אזי תוצא חוות דעתו של ד"ר ריבלין מתיק בית המשפט.

התובעת מצידה, תמהה על עצם הגשת הבקשה היות שהנתבעות התנגדו למינוי המשלים, והלה ניתן מלכתחילה לבקשת התובעת עצמה ולא הנתבעות. עוד טענה התובעת, כי ככל שהנתבעות עומדות על מימוש המינוי, אזי מימון הביניים יוטל על כתפיהן, בין היתר, על שום קביעת הנכות שכבר ניתנה בתיק.

בתגובה טענו נתבעות 1-3 כי וויתורה של התובעת על מינויו החוזר של ד"ר ריבלין חוטא למטרה שעמדה בבסיס החלטת בית המשפט, הלא היא לשום את שיעור נכותה של התובעת בצורה מהימנה ומלאה.

לאחר שבחנתי את הדברים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

למקרא כתב התביעה המתוקן, על נספחיו, עולה כי מנגנון הפגיעה בכל אחת מארבע התאונות כולל לכאורה תלונות על חבלת ראש וצוואר. כמו כן, למקרא חוות דעתו של ד"ר ריבלין אכן מתעורר הרושם כי שיעור נכותה בתחום האורתופדיה נקבע ללא שדבר התאונה השלישית היה בידיעתו המומחה. בנסיבות, הגם שבית המשפט ער לכך שעצם המינוי המשלים ניתן לבקשת התובעת, וחרף התנגדות הנתבעים, הרי שאין הדבר מפחית כהוא זה מנחיצותה של השלמת חוות הדעת בתחום האורתופדי על רקע מנגנון הפגיעה הדומה לכאורה בין התאונות.

במצב הדברים האמור אני מורה על מינויו המשלים של ד"ר ריבלין וכתב המינוי יינתן בהחלטה נפרדת.

לנוכח ההלכות המנחות לעניין מימון הביניים, ובשים לב לקביעות הנכות שכבר ניתנו בתיק, אני קובעת כי נתבעות 1-3 יישאו במימון שכר טרחתו של המומחה בשלב זה.

יוער כי עצם המינוי המשלים לא נדון בהקשר לתאונה הרביעית והתובעת ממילא הודיעה כי היא מוותרת על כל מינוי לעניין תאונה זו. עם זאת, היות שהתיעוד הרפואי שיועבר יכלול מטבע הדברים את מצבה הרפואי העדכני של התובעת כיום, לאחר התאונה הרביעית, בית המשפט ער לאפשרות כי קביעת הנכות יכול שתשוכלל עם פגיעה אפשרית כתוצאה מן התאונה הרביעית. ככל שכך יהיה יישמרו לצדדים טענותיהם לעניין מימון שכר טרחתו של המומחה.

המזכירות תודיע החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ד, 29 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: